קצרצרים- שולפת ציפורניים עם maximillian strasse her by ESSIE

אחד הלקים האהובים עליי, ושמצאתי את עצמי חוזרת אליו הוא maximillian strasse her  של ESSIE.

מדובר בלק קרמי בעל גוון מאוד מיוחד בעיני, אני מרגישה שהוא משנה את צבעו בהתאם לתאורה -לפעמים הוא אפרפר, לפעמים ירקרק, לפעמים תכלכל, ולפעמים הכל ביחד.

עליי הצבע הזה מאוד עמיד, והשיא שלי היה 5 ימים ללא צ'יפים.

מבחינת פורמולה- בשונה משאר הפורמולות הקרמיות זו בהחלט נסבלת, שכבה ראשונה עלולה להיראות "סטריקית" ( מריחה של פסים) אך לאחר מריחה של שכבה שניה הלק מתייבש בצורה אחידה וחלקה.

Lime crime- שפתי קטיפה והעוזר הקטן שלי

כבר הרבה זמן שהזלתי ריר על המוצרים של  lime crime. כמובן שגורם המשיכה הראשוני הוא האריזות המתוקות.

האריזות הנחשקות

המשפחה מתרחבת- מברשות SIGMA חדשות

אני אוהבת מברשות!!! אוהבת? מטורפת אולי יותר קרוב לתאר את  זה.... יש לי הרבה יותר מדי מברשות, ובטוח יותר ממה שחובבנית כמוני צריכה.

כמובן שתמיד חשקתי במברשות של מאק (MAC) אך  רצונות לחוד ומרשרשים לחוד.

למרות אהבתי למאק אני חייבת להודות שלא מצאתי שם את מברשת המייקאפ המושלמת, ותמיד חזרתי להשתמש באצבעות.

מפה לשם (ואחרי שרכשתי המון מברשות שחלקן היו נחמדות וחלקן פחות) כמובן שהסתקרנתי לנסות את המברשות של סיגמא SIGMA, לפני כשנתיים עשיתי את הצעד, והזמנתי מברשת דרך האתר שלהם.

חיכיתי כמעט חודש עד שקיבלתי את המברשת המיוחלת (מאז המשלוח שלהם השתפר והמשלוח מתקבל הרבה יותר מהר).

moody blue

I'm back!!!

אז חזרתי, או לפחות אני מנסה לחזור.

כל כך הרבה פוסטים נכתבו בראשי, כל כך הרבה רעיונות לפוסטים.. אך לצערי הרגשתי חוסר מוטיבציה לפרסם משהו.

כמובן שהחוסר חשק שלי, לא מנע ממני להציף את הדף של מכורי איפור אנונימיים בפייסבוק ברכישות אקראיות ובמניקור מעשה ידיי.

קיוויתי לחזור ולספר לכן (ואולי גם לכם) שהתקופה הרעה שפקדה אותי, חלפה עברה לה, ושהכל מונח מאחוריי. אך לצערי עדיין בעיות כאלה ואחרות מדירות שינה מעיניי, למרות זאת החלטתי לא לתת לזה להפריע לי ולנסות לשוב ולעשות את מה שאני אוהבת- לברוח לעולם שכולו יופי (:

מי שמכיר אותי באופן אישי יודע שלאחרונה אני במצב רוח לא משהו, אפשר לומר שלאחרונה אני מרגישה   blue. לא פלא שהסיבה שגרמה לי לרצות לכתוב שוב נעוצה בבקבוק קטנטן המלא בנוזל קרמי כחול, בדיוק כמו שאני מרגישה לאחרונה.

התנצלות, הסבר, ומה שביניהם

הפוסט הזה מתגלגל בראשי כבר למעלה מחודשיים. כאשר בכל פעם סיבה כזו או אחרת מונעת ממני מלכתוב אותו. אבל הנה הגיע העת, ואני סוף סוף יושבת לכתוב לכן.

אני חייבת לכן התנצלות (אולי גם לכם?), נעלמתי בלי הודעה מוקדמת ובלי הסבר. אך איזו מן התנצלות זו תהיה ללא הסבר נוגע ללב בצידה?

אך נשאיר את הציניות בצד, ונהיה רציניים לשניה.

כל מי שמוצא הנאה בכתיבה, ובעיקר בכתיבה של בלוג, יכול להבין אותי כשאני אומרת (יותר נכון כותבת) שהייתן עבורי מקום מפלט ומקום של נחמה גדולה.

זה ישמע אולי מצחיק למישהו מהצד, איך בלוג שטחי בנושא איפור, טיפוח, ולקים יכול לספק צרכים רוחניים? אז מסתבר שהוא יכול ואני אחסוך מכן התפלספויות מיותרות בנושא...